אני אוהבת קודם כל לחשוב על המילים. פסיכה – היא נפש, ביוונית. סומה – היא המילה לגוף. סימפטום פסיכוסומטי, משלב בין השניים ואומר לנו שיש כאב או קושי בגוף, שמתעורר בעקבות מכאובים או קשיים בנפש. הסימפטומים הפסיכוסומטיים הם מה שאנחנו, או ילדינו, מרגישים כשמשהו בגוף כואב, מציק, ללא קיום של סיבה רפואית או פיזית ברורה לכך. הסיבה לכך, היא סיבה נפשית, אשר שלובה מאד גם בתהליכים הגופניים, כי הרי הגוף והנפש שלובים יחד.
כולנו מכירים את הקשר ההדוק בין הגוף לנפש, ואם רק נסתכל סביבנו, נראה את זה כל הזמן. תארו לעצמכם מצב של התרגשות, מסיבה שיכולה להיות טובה או רעה. אז אנחנו מרגישים את הלב פועם בקצב לא רגיל, כמו שתיאר לי מטופל “כשזה קרה מול כולם – הרגשתי בלב ובגוף כאילו עכשיו רצתי מרתון”, הפה מתייבש, לעיתים הגוף מזיע מאד. ולוקח זמן להרגע מההתרגשות הזו. התרגשות היא דוגמה רגעית וקצרה. הנפש גם יכולה להשפיע לטובה על הגוף . נניח שילדון חמוד נופל ומקבל מכה – והנשיקה של אמא או אבא, מפסיקה את הכאב. מה קרה פה? הכאב הוחלש בזכות קסם? לא, זה המגע של אמא או אבא, תשומת הלב שלהם, הנפש שלהם שהתפנתה לרגע לדאוג לקטנצ’יק, ששיככה את הכאב… והילדון חוזר לשחק.
בפועל, כל אחד מאיתנו חווה בחייו סימפטום פסיכוסומטי, ובוודאי יותר מפעם אחת. כולנו משתמשים בגוף שלנו כדי להיות בקשר עם הנפש שלנו. לעיתים המצב הוא ממושך, ומגיע לכדי פגיעה בתפקוד. זה יכול להיות ילד שמדווח על כאבים גופניים, אפילו תקופה ארוכה, כשקשה לו בבית הספר או בגן.זה יכול להיות גם מבוגר שסובל בעבודה ולכן הגוף שלו מגיב ברעידות או בקשיי שינה. וזו יכולה להיות דרך שמתמכרים אליה על מנת להרגע – למשל חיפוש של משהו מתוק או מלוח, או צורך עז בחיבוק, בפעילות פיזית כמו ריצה או בשינה, כאשר הנפש שלנו גועשת וצריכה להרגע דרך משהו חיצוני. אז הזמן לחשוב על חיזוק של הכלים הנפשיים.
לכן, בעיניי, אין בכך רק רע. סימפטום פסיכוסומטי, מהסוג שנשאר לאורך זמן ולא עובר תוך יום יומיים, שולח מסר חזק וברור מהנפש באמצעות הגוף. הגוף והנפש עובדים יחד על מנת לשלוח מסר שאומר – משהו פה לא בסדר, אנחנו צריכים טיפול! מה שחשוב לעשות, בעיניי, הוא להבין שיש פה צורך לטפל ולהעמיק, ולא לוותר ולחיות עם הסימפטום, או עם מחלה ממקור לא ידוע. לברר כמובן את כל הסיבות הגופניות, בבירור רפואי מקיף. אבל במקביל ולא פחות חשוב – יש צורך בהעמקה אל תוך הדינמיקה הנפשית. זה לא תמיד קל ולא תמיד מהיר, אבל אם הגוף והנפש אומרים לנו משהו – זה שצריך להקצות זמן וגם כוחות לעבודה מעמיקה אצל פסיכולוגית, שבה נתייחס למצוקות, למניעים, לתהליכים לא מודעים שעוברים על הנפש. זו עבודה לפסיכותרפיה . כדאי להגיע לטיפול נפשי ולשפר את איכות החיים.